יוסטון טקסס בייבי

יוסטון טקסס או כמו שהקבוייז אומרים yeehaw!

נמאס לי להיות פראייר. זו היתה ההחלטה שהתבשלה לי בראש ביום ההולדת ה-23 שלי. נמאס לי לעבוד כמו חמור ולהרוויח 40 שקל לשעה. נמאס לי לשמוע שאין לי מספיק ניסיון בכל עבודה שאני שולח לה קורות חיים – איך יהיה לי ניסיון אם רק לפני שנייה השתחררתי מהצבא? לימודים והחיים של הגדולים עוד לא היו על הפרק, הרגשתי שיש לי עוד דברים לחוות ויעדים לכבוש – אז החלטתי לנסות את מזלי בעבודה בחו"ל ובעקבות המלצה מחבר יצרתי קשר עם יובל מחברת FlyMe שהזמין אותי לפגישה אצלם במשרד ליד היכל נוקיה, (משרד מגניב ברמות שנראה כאילו הגעתי לעתיד והרגיש לי שהחוויה מתחילה כבר על הצד הטוב – הרגשה כזו שהדברים מתחילים נכון, בטוח הרגשתם אותה מתישהו)ֿ כדי לשמוע מי אני ומה אני מחפש בידיוק.

יובל הרשים אותי מאוד. הוא באמת התעניין במה יש לי להציע והסביר לי על שיטת העבודה של מכירות בעגלות בחו"ל. על ההבדלים בין היעדים השונים בעולם, על הדרישות ועל השכר הגבוה והמשתלם שמקבלים גם בלי ניסיון במכירות, בעזרת הכשרה מקצועית קצרה ויעילה.

בזכות העובדה שיש לי ויזה לארה״ב, החלטתי שזהו היעד האידיאלי עבורי. בהתחלה נמשכתי לשני מקומות, לאס וגאס וקליפורניה. בכל זאת, היעדים הכי נוצצים וכשאתה מדמיין חיים טובים לצד מזג אוויר שדומה לישראל, הם ישר עולים בראש. לשמחתי, יובל מ-FlyMe העלה אופציה נוספת: עבודה ביוסטון, העיר הכי גדולה בטקסס והרביעית הכי גדולה בארה"ב. וגם שם מזג אוויר נהדר.

איך זה לגור ולעבוד ביוסטון

פגשתי כבר אנשים שעבדו בעגלות בחו"ל והבנתי שאחד הקשיים זו תקופת ההתאקלמות הראשונית שלא קלה עבור כולם. מה אני אגיד לכם, אולי זה אני, אולי זה החבר'ה של FlyMe, אבל הרגשתי בבית מהרגע הראשון שיצאתי משדה התעופה ג'ורג' בוש (אפילו השם המוכר הרגיע קצת). חיכה לי נהג פרטי עם השם שלי, לקח אותי ישר למגורים במרכז העיר בקומפלקס מטורף שמתגוררים בו אוכלוסייה עשירה מאוד, לא הבנתי כל כך למה אנשים עשירים כל כך גרים בקומפלקס, אבל אח״כ בחור בשם טים שגר שם עם אשתו ועוסק בנדל״ן הסביר לי שיש אנשים שאוהבים שדואגים לכל הפסיליטיס והם לא צריכים לתחזק בית ואת כל הכרוך בזה. 

המגורים בקומפלקס זה פשוט וואו. במרכז העיר, בבניין יוקרתי עם עוד ישראלים צעירים, כולם אנשים טובים ומגובשים שעזרו לי להיכנס לעניינים תוך יום יומיים. בריכה, חדר כושר, אולם קולנוע קטן עם אקס בוקס, הכל חלק מהדיל והכל על חשבון FlyMe (בין הייתר כי הם רוצים שתצליח בעבודה ושסביבת המחייה תיהיה כיפית ותאפשר את זה, להבדיל מדירה מעופשת שתגרום לך לא לרצות להישאר, אז יש את הפן של אינטרסט לדאוג למגורים האלה, מצידם) – לא יכולתי להרשות לעצמי תנאים כאלה בארץ גם אם הייתי עובד חמש שנים בהייטק.

החלק הכי חשוב בסוף זה להרוויח כסף ופה יובל צדק לגמרי בהמלצה שלו על יוסטון. עבדנו בקניון Memorial אחד ממרכזי הקניות היוקרתיים בארצות הברית ונבחר לרביעי היוקרתי ביותר, אז תנו לדמיון שלכם להשתולל.. וכמובן שרוב האוכלוסייה שמסתובבת שם איכותית ומבוססת מאוד. מה שעוזר עוד יותר זה שהאנשים ביוסטון בפרט ובטקסס בכלל הם הכי נחמדים בארה"ב. אנשים שמסתכלים עליך בגובה העיניים, חייכניים, נעימים וחברותיים. אין בכלל מה להשוות לקליפורניה או לניו יורק, לא תמצא כאן סנובים, גם אם יש להם נכסים במיליוני דולרים. זו פשוט מנטליות אחרת.

המנטליות הזו מאפשרת להגיע לאנשים בקלות רבה הרבה יותר ולא פלא שהאנשים שעובדים פה במכירות מרוויחים יותר מאשר בשאר ארה"ב. אני למשל עשיתי משכורת של 2,000 דולר לשבוע בממוצע. אלה סכומים שהייתי מגיע אליהם, במקרה הטוב, בעבודה של חודש בישראל וגם אז רק אם הייתי קורע את התחת. כאן עבדתי במשמרות, נהניתי מהחיים בעיר אדירה שיש בה הכל, ואפילו הכרתי אמריקאית מדהימה בגילי שהפכה להיות בת הזוג שלי בשנתיים האחרונות.

היום אני כבר חי איתה ביוסטון. כן, החיים חייכו אליי ונשארתי פה, ואני חייב המון תודה לחברת FlyMe. אני מאושר, טקסס זו מדינה שבאמת חזרה ראשונה לחיים נורמליים אחרי הקורונה – בלי הגבלות, בלי מסכות, בלי תו ירוק ובלי קשקושים. גם הכלכלה נהנית מזה. אז אם אתם שוקלים איפה למצוא עבודה בחו"ל, ממני תשמעו רק תשובה אחת: יוסטון. ותקפצו לקפה/בירה או סתם שיחות על חייזרים 😉 כשאתם פה.

שלכם, דן וקייט.